ארמניה אהובתי - ישראל היום

ארמניה, אהובתי

כפרים קטנים שהזמן עצר בהם מלכת, מצוקים אדירים, מאתיים נהרות, הר מיתולוגי אחד - והרבה אנשים מסבירי פנים • יעל לרנר נסעה לטיול ג'יפים מאתגר בנופים הפראיים של ארמניה

מהשנייה הראשונה בארמניה אני מרגישה בבית. המדינה היפהפייה הזאת, שופעת הטבע העוצמתי, ואנשיה מסבירי הפנים, נכנסים לי ללב.
היא מרתקת מבחינה היסטורית, מבחינת המרקם האנושי ומבחינת התהליכים הפוליטיים שהיא עוברת. הנופים מגוונים - פסגות הרים לצד יערות, עמקים מוריקים ומפלים (הניזונים ממאתיים נהרות!) לצד מדבריות מרשימים. הטמפרטורות משתנות בקיצוניות בין האזורים השונים, לפי הפרשי הגבהים. בקיץ מגיעה הטמפרטורה הממוצעת ל־35 מעלות, בחורף היא יורדת אל מתחת לאפס. לכן אפשר לראות לעיתים קרובות את רועי הצאן והבקר עולים להרים, על עדריהם ומשפחותיהם, כדי להתגורר ב"אילות" - מעין אוהלים זמניים שבהם יתגוררו בכל ימי הקיץ, שם ירעו את העדרים ויבטיחו את מזונם. לקראת החורף יארזו את מיטלטליהם וישובו לכפר.
סיבת בואנו לכאן היא טיול ג'יפים של שישה ימים בנופיה של ארמניה. להבדיל מטיול מאורגן סטנדרטי, שבו התייר נוסע באוטובוס מיעד ליעד, כאן תנהגו בעצמכם ברכבי ה־4x4, בשטח מאתגר ברמה בינונית, בין הרים שאפילו בתחילת הקיץ מנוקדים בשאריות שלג לבן, נחלים ויערות.
הדבר הראשון שעליכם לדעת הוא שהכבישים משובשים ומלאים מהמורות, וחוקי התנועה הם המלצה בלבד. לרוב יעקפו אתכם מימין או משמאל בפראות, ולא פעם תיתקלו בעדר כבשים או בכמה פרות תועות שחוסמות את הכביש. אנחנו נוסעים בשיירה מסודרת, שעליה מפקח המדריך שלנו, ארטאק מגקיהאן. הוא ארמני המתגורר בבירה ירוואן, חזר לארצו אחרי שש שנים שבהן התגורר בישראל, כולל שלוש שנים של שירות צבאי כמתנדב - והוא דובר עברית שוטפת.

אוכל רחוב סטייל ארמניה. דגי מקרל מעושנים, נימוחים ורכים // צילום: Hovhannes Kljyan
ארטאק הוא הסיפור של ארמניה: צעיר משכיל, שבמקום לחיות חיי נוחות במקום אחר העדיף לחזור לארמניה ולהקים בה עסק. המדינה הצעירה, שזכתה בעצמאותה עם פירוק בריה"מ ב־1991, משוועת לכאלה, ועם התחומים המתפתחים בה אפשר למנות את התיירות והטכנולוגיה.